קאלט של טבחים (ספר וסרט)

חברתי הטובה ד' אומרת שאני מצטט יותר מדי אנשים אחרים.
ואני תמיד עונה, שאם מישהו כבר ניסח את מה שאני מנסה לומר בדיוק וברהיטות, למה שלא אשתמש במילותיו?

אז היום, המלצות. ספר וסרט, שמצליחים לספר המון על המטבח, ועל הדרך שבה מתנהלות מסעדות מבפנים. הם מובאים פה, קודם כל, כי הם מאוד קרובים למציאות, לפחות בתחושות שהם מעבירים. אבל בעיקר, כי שניהם כבר הפכו לסוג של קאלט של טבחים. כלומר משהו שרוב הטבחים כבר מכירים ואוהבים, ושאר האנשים מכירים פחות, וחבל. אז הגיע הזמן לפרסם אותם קצת.

אתחיל בספרו הנפלא של אנתוני בורדיין, "סודות מחיי המטבח".
אנתוני בורדיין הוא סלבריטי שף אמריקאי, שיש לו מספר מסעדות בכל העולם, כמו גם תוכנית טלוויזיה טובה (בה הוא מטייל ואוכל ברחבי העולם, למרבה הקנאה), והופעות כשופט בטופ שף. ובספר הזה הוא מצליח, בצורה נפלאה, לתאר את דרכו בעולם המטורף הזה של המטבח, מהתקופה בה שטף כלים במסעדות נופש הזויות, ועד להפיכתו לסטאר שף מצליח.
אז מה אני כל כך אוהב בספר הזה?
שהוא נכתב מתוך אהבה ותשוקה גדולה לאוכל.
שהכתיבה שלו זורמת להפליא, ונקראת בגובה העיניים, ועם זאת עדיין מצליחה להבהיר את רוחב היריעה שיש לכותב על עולם המטבח.
שהוא בעצם כותב על החיים שלי בתור טבח, ומאיר בניסוחים מדוייקים דברים שעוד לא הצלחתי להבין בעצמי.
ובעיקר, שהספר מצליח לתאר תמונה מרתקת ומציאותית לחלוטין של חיי המטבח, על כל הבלאגן, הטעמים, הטירוף, הריחות, הצבעוניות, הקולניות, האנרגטיות, ובעיקר הקושי והיופי שמרכיבים אותו.

המלצתי השנייה היא על סרט מצויין בשם "דינר רש" ("Dinner Rush"), שיצא בשנת 2001.
הסרט מתאר ערב אחד ארוך במסעדה ניו-יורקית לוהטת ועמוסה, ומזגזג לכל אורכו בין הטירוף ששורה במטבח, לבין הרוגע והאלגנטיות אשר בחלל המסעדה. הסרט אפלולי למדי, ונטול קו עלילה עיקרי, אך עמוס בשלל דמויות צבעוניות, שמצליחות להתמלא באופי גם אחרי שעה וחצי של סרט, ולרתק אותי לכל אורכו.
אבל מה שמייחד את הסרט הזה משלל סרטי האוכל האחרים, היא העובדה שהוא מצליח להעביר לצופה בצורה נפלאה את ה"רש" המיוחד הזה, את אותה האנרגיה המטורפת שמתניעה כל מטבח של מסעדה. וגם את הכאוס המסודר הזה, שגם הוא אחד המרכיבים המהותיים של חיי המטבח.

ואמנות, הרי, היא תלויה בנקודת המבט של מי שעומד מולה.
ואני, קראתי וראיתי אותם דרך עיניים של טבח (או אולי קצת לפני, כשידעתי שאני בכיוון הזה).
אז אשמח לדעת, אם במקרה יצא לכם לקרוא או לראות, מה דעתכם אתם.
תבלו!

מודעות פרסומת

5 תגובות

מתויק תחת טבחים, מסעדות, ספרים, סרטים

5 תגובות ל-“קאלט של טבחים (ספר וסרט)

  1. ראיתי את דינר רש ואהבתי מאד. אני חייבת לציין שאני זוכרת יותר ממה שהתרחש בפנים המסעדה מאשר במטבח. זאת אומרת, לא זכורות לי משם סצנות שעוסקות באוכל באופן מובהק. אם כבר בסרטי אוכל עסקינן, יש את הסרט הגרמני "המטבח של מרתה" (2001) שאתה ודאי מכיר ושמתרחש במסעדה. הוא מאותם סרטים שאני יכולה לחזור ולראות פעם בכמה זמן. ואי אפשר בלי "אוכל, שתיה, גבר, אישה" (1994). מלבד סצנת פתיחה מעלפת (אני חושבת שזאת סצנת הפתיחה) זהו סרט מעולה.

    • מרקוביץ'

      אולי אני יותר זוכר את סצנות המטבח, ואת הסצנה הנפלאה בה אודו מבשל לובסטר ברוטב שמפניה וניל 🙂
      אבל נכון, הסרט הוא על מסעדה באופן כללי, ועל המטבח כחלק ממנה.

      ועל "המטבח של מרתה" המקסים כתבתי כבר פה. הוא אכן יפה, וגישתו לאוכל נהדרת, אבל המטבח שם רגוע לעייפה.

  2. לגבי הספרים: אין ספק שסודות מחיי המטבח אכן נפלא. באנגלית אגב, הוא מוצלח אפילו יותר. גם שאר הספרים של בורדיין כיפיים ביותר (בעיקר הספר שמספר את צילומי העונה הראשונה של הסדרה שלו). יש לו גם שני ספרים עלילתיים סבירים – gone bamboo ו-bone in the throat, שניהם מין מותחנים משעשעים למדי עם נוכחות קולינרית מוגברת. עומר מילר, אגב, מחדר האוכל, כותב בסגנון שמאוד מזכיר את בורדיין הרבה פעמים.
    עוד קריאת חובה בעיני לחובבי מזון בכלל ומבקרי מזון בפרט הוא הספר של רות ריישל, מבקרת המסעדות לשעבר של הניו יורק טיימס – Garlic and Sapphires.

    לגבי הסרטים: אין ספק שדינר ראש הוא הגדול מכולם. א-בל, לפחות בדירוג האישי שלי, הוא חולק את המקום הראשון עם סרט גרמני באמת נפלא בשם EDEN, שבעברית תורגם ל"הטעם של עדן" – סיפור של אהבה לא אפשרית בין שף גאון של מסעדת שלושה כוכבים למלצרית מהקפה השכונתי שלו. סצינות בישול ואכילה מרהיבות, ואחד הסרטים הבאמת יותר מרגשים, עדינים ומקסימים שאני מכיר.
    עוד כמה צפיות חובה: "לילה גדול" (שגם מעביר יפה את תחושת ה"מסעדנות" וגם מכיל את המנה הקולנועית המדהימה ביותר אי פעם), "טמפופו", "טאפאס", "החגיגה של באבט", ויודעים מה – גם "ג'ולי וג'וליה" ו"רטטוי". את "המטבח של מרתה" (הגרמני בלבד!) ו"אוכל שתייה גבר אישה" כבר ציינו לפני, אבל גם הם צריכים להיות בפנים (ואולי גם SOUL FOOD, הגירסה האמריקאית השחורה לאוכל שתייה גבר אישה).

    • מרקוביץ'

      בורדיין באמת כותב מצויין, אבל לשאר הספרים שלו לא התחברתי. מה שכן, בקרוב אמור לצאת ספר המשך ל"סודות מחיי המטבח". אין לי מושג על מה באמת הוא יהיה, אבל אני כבר מצפה לו.
      והספר של רות ריישול אכן מוצלח, והוא אפילו תורגם לעברית תחת השם המעייף "שום וספירים". ואפילו כתבתי אליו פעם באיזה בלוג אחר 🙂

      ותודה על ההמלצה על "עדן", אני חושב שפעם שמעתי עליו אבל עוד לא הספקתי להתעכב, בהחלט אחפש אותו עכשיו.

      אגב, לפי הרשימה שלך, אני בטוח שתהנה מ"סול קיטצ'ן", סרט אינדי גרמני חדש, על בחור מוזר שמתגלגל למטבח, או יותר נכון, להקמת מסעדה. הרבה יותר קומדיה, אבל משעשע לגמרי.

      ואם מסתכלים על כל הרשימות האלו, אולי אפשר להסיק, שאם מישהו כבר מצלם סרט על אוכל או על מסעדה, כנראה שהוא באמת אוהב את זה, ושבסוף גם יראו את זה על המסך…

      • קלקל

        ספר ההמשך של בורדיין גם מצויין, ויש לו גם תכניות טלוויזיה טובות,
        מן הסתם באותו סגנון – No Reservations, לפניה היה A Cook's Tour.
        זה ב Travel Channel האמריקאי אבל אפשר להוריד באתר הטורנט הקרוב למקום מגוריכם…
        מ Kitchen Confidential עשו אפילו סדרת טלוויזיה חביבה (שלא שרדה את העונה הראשונה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s