ארכיון חודשי: ספטמבר 2012

דף אורז – בננה לוטי!

מי שביקר בדרום-מזרח אסיה, בטח שנתקל בדוכני הרחוב הרבים שמוכרים את הקינוח הידוע בכינוייו "בננה לוטי": קרפ, שבתוכו בננה, ועליו חלב ממותק או סירופ שוקולד. אני תמיד הנחתי שהמקור שלו הוא השליטה הצרפתית, אבל מסתבר שהוא הגיע בכלל מהודו, ובכלל, הוא לא מרגיש מאוד דרום-מזרח אסיה.
אז גרסת דפי האורז שלי הופכת אותו ליותר קלילה, יותר קלה להכנה, ואפילו גורמת לו להרגיש יותר אסייתית.


דף אורז, בתוכו פרוסות בננה עם קצת קינמון, ומעל רוטב שוקולד מריר ואגוזים קצוצים.

סיום מתוק מתוק לארוחה.

אז תמה ארוחת דפי האורז – כמה נסיונות שהייתי חייב לעשות, שכולם (לשמחתי) הסתיימו בהצלחה.
כשגם אני מצטרף להמלצות –
אנשים יקרים, זה קל, זה כיף, זה טעים וזה טרי, אז בשלו דפי אורז!

מודעות פרסומת

תגובה אחת

מתויק תחת אסייתי, ארוחה, מתוק

דף אורז – צבעים

ארוחת דפי אורז, מנה עיקרית.


טונה צרובה, דף אורז, עגבניה, חסה, פטריות צלויות עם מעט שום, קצת מיץ לימון, סויה, ושמן זית.

(יכולתי לחשוב על דברים מחכימים לספר, אבל אשאיר את זה כפוסט ויזואלי)


אז זו עוד צורת הגשה, של אותו דבר בדיוק (עם עוד דף אורז), כשלזה כבר אפשר לקרוא "רביולי דף אורז", או "סמבוסק דף אורז".

בכל מקרה זה זריז, טרי, וכיף.

ומחר, קינוח.

השארת תגובה

מתויק תחת אסייתי, ארוחה

דף אורז – סושי מודרני

לאחרונה התחלתי להנות מדפי אורז. הם טעימים, מאוד פשוטים להכנה באפס זמן, מרעננים, קלילים, ונותנים הרגשה אסייתית. שכחתי משהו?
הרבה רעיונות שקשורים אליהם רצו לי בראש, ואז עלמה פרסמה פוסט, וגל פרסם פוסט, אז גם אני רוצה לשחרר את הרעיונות שלי. אבל במקום פוסט אחד ארוך שגומר לי את האנרגיות, אתחיל לפרק לקצרים, ואתחיל בסושי.

כי סושי זה טעים וכיף וכו' וכו', וזה כבר סוד ישן מאוד. אבל כל מי שניסה להכין סושי בבית, יודע שמדובר באופרציה, בדרך כלל בגלל הזמן הארוך מאוד שעובר בין תחילת הבישול של האורז, עד לרגע שהוא מקורר ואפשר להתחיל לגלגל.
אז, למה לא דף אורז במקום?
ניסיתי.

דף אורז, מעליו רצועת אצת נורי, וסלייסים של גזר, אבוקדו, טונה טרייה, וכוסברה.
ליד ניסיתי עם מעט סילאן, וכדורונים קטנים של ווסאבי.

יצא טעים ממש, מרענן, זריז, ואלגנטי.
או בקיצור, ממליץ לכם לטבול את הידיים במים, ולנסות גם.

(וכמו שפעם היו כותבים, המשך יבוא…)

5 תגובות

מתויק תחת אסייתי, דגים

טרטר ישראלי, דיוויד פוסטר וולאס, ופקק תנועה

"שני דגים צעירים שוחים להם ביחד ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר ששוחה לכיוון השני, מהנהן לעברם בראשו ואומר, 'בוקר טוב, בחורים. איך המים?' ושני הדגים הצעירים ממשיכים לשחות כמה זמן, ואז לבסוף אחד מהם מביט באחר ואומר, 'מה זה לעזאזל מים?'"

(אצלי, אלו הם ימים של חשיבה. וכמו תמיד, מישהו כבר חשב על זה קודם.)

בורי טרי ונא, עגבניה, מלפפון, חסה, פטרוזיליה, כוסברה, טבסקו, מיץ לימון ושמן זית. וליד, טחינה.

כן, אני יודע, אם נוציא מפה את הבורי זה פשוט יהיה סלט ישראלי.
אבל איתו, זה טרטר ישראלי, וזה מאוד מאוד טעים לי.

(וברקע, קרפצ'יו דלעת, במיה בשום ולימון, ולחם טוב, משלימים ארוחה ישראלית טריה ומענגת.)

ולמי שתהה לאן נעלמתי,
מישהו כבר כתב את זה קודם.

"הרצון לדייק במילים
תכונה מרגיזה מאוד
במיוחד שבסוף אני
עומד ושותק
כמו פקק תנועה"

שיהיו חגים שמחים וטעימים.

2 תגובות

מתויק תחת אישי, ארוחה, דגים