ארכיון חודשי: מאי 2012

אוכל שמח

[או, ארבע שמחות ועצובה אחת]

נעלמתי, אבל מבטיח, בקרוב אשוב.
אז בינתיים, אוכל (אסייתי) שמח, בשביל הקיץ שהגיע.

מנה ראשונה,
סלט פפאיה.

כרגע, המנה האהובה עליי בארץ, סלט פפאיה ירוקה של בית תאילנדי.
כבר כתבתי פה על המסעדה הזו, אבל אני חוזר לכתוב עליהם אחרי מספר מכובד של ביקורים שם, שכל אחד מספק לי אושר גדול.
כשכל הטעמים האסייתיים האלו מונחים בצלחת, ואני אחר כך מנסה לאט לאט לשחזר אצלי במטבח, ובסוף אצליח.
בינתיים, נותר לי רק להתענג על הסלט המופלא הזה, עם הרוטב המושלם (שאני לא מתבייש ותמיד שותה עד הסוף), ליים ורוטב דגים ומיץ עגבניות, גאונות.
רוצו לשם כשאתם יכולים.
(ומשקפי השמש, לכבוד הקיץ שכבר מגיע)

מנה שנייה,
אורז עם ביצת עין.

בהחלט המשך ישיר של המנה הקודמת, רק שהפעם זה אצלי במטבח.
וזה טעים ומפנק, וההכנה היא זריזה ביותר, גם כשאין כוח לבשל.
להכין אורז לוקח שתי דקות פלוס עשרים דק' המתנה.
להקפיץ אותו במחבת עם קצת שום וסויה ורוטב דגים (או כל קומבינתיה אסייתית אחרת שעושה לכם את זה), עוד שתי דקות.
להכין ביצת עין, עוד שתי דקות.
לאכול…

מנה עיקרית,
דג הפתעה.

נייר אפייה, מעליו ריבוע של נייר כסף.
נודלס שבושלו אך לא לגמרי. מעליהן, קצת שום כתוס, גינג'ר טרי קצוץ, וסויה.
ירקות קצוצים, גזר, בצל ירוק, עגבניות שרי.
פילה של לברק (או כל דג ים אחר).
ומעל לדג, שום וג'ינג'ר ואפשר גם נגיעה של דבש.
ומקפלים את הנייר ומהדקים, ומכניסים לתנור חם לרבע שעה.
ופותחים בשולחן כדי שיהיה 'ואו', ויוצאים המון אדים.
וכל המיץ של הדג והסויה נוזלים על הנודלס והופכים לרוטב נהדר,
ועוד איזה סקוויז של ליים מלמעלה, וקצת רצועות בצל ירוק ושומשום שחור, וכיף.

הפסקת מרמור:
התמונה (שצולמה אי שם בתל אביב) מסכמת מצויין את ההרגשה שלי לגבי הדבר-הזה-שכולם-מדברים-עליו, הקרקס ההזוי הזה שנקרא "מאסטר-שף-ילדים".
זה נראה לי כל כך רע, הורים ששולחים ילדים לתוכניות ריאלטי/שעשועונים בטלוויזיה, ועוד יותר רע כשמדובר בתוכניות של עשרות אחוזי רייטינג, עד שקצת קשה לי להסביר לאנשים בצורה אינטליגנטית למה אני לא מסוגל/רוצה לראות את זה.
(מצד שני, כשמשדרים אצלנו בפריים טיים תוכניות שעוקבות ייעוץ משפחתי לזוגות על סף גירושין, קשה לבוא בטענות.)

ואחרי המרמור,
קינוח,
סתם כי זה יפה ומתוק.

תותים,
פרלינים,
רוטב תותים,
רוטב שוקולד.

ולסיום, בקשה מכם:
לאחרונה, אני מרגיש קצת שקט בבלוגוספירה הקולינרית העברית.
איכשהו, אני מאמין שזה לא בגלל שפחות כותבים לאחרונה, אלא בגלל שיוצא לי פחות להיחשף לבלוגים חדשים.
אז יאללה, חוכמת ההמונים!
אשמח אם תגיבו פה עם לינקים לבלוגי אוכל חדשים וטובים בעברית, כדי שיהיה לי עוד קצת מה לקרוא.
תודה!

מודעות פרסומת

15 תגובות

מתויק תחת אסייתי, מתוק