יפן חלק ה': שונים ומשונים

[על קרם שעועית מתוקה, על תלת מימד, על רכבות מהירות, ועל סופרמרקט זוהר]

בפוסטים הקודמים כתבתי הרבה על ארוחות, אבל מה עם הקינוח?
אז קודם כל, באופן כללי במזרח, הקינוח הוא לא ממש חלק מהארוחה, יותר נישנוש של בין לבין (כלומר, אני אף פעם לא קיבלתי תפריט קינוחים במסעדה אסייתית באסיה). וחוץ מזה, אני פחות בנאדם של מתוק, אבל דפנה שותפתי לטיול דווקא מאוד כן, אז יצא לנו לדגום. והיפנים כמו היפנים, גם הקינוחים שלהם משונים. הדברים היותר "סטנדרטיים" הם כל מיני ממתקים בצבעים זוהרים, או עוגות רכות מקמח אורז עם מילויים לא מתוקים במיוחד, או למשל העוגיה הזו, שממולאת בקרם שעועית מתוקה:

fish-cookie

בנוסף, המתיקות של הממתקים היפנים שניסיתי כמעט תמיד הייתה עדינה מאוד. אבל הטוויסט הרציני של היפנים בנוגע למתוקים הוא תה ירוק. לכל ממתק בערך יש גם גרסת תה ירוק, אם זאת גלידת תה ירוק ההו כה פופולרית, עוגיות במילוי תה ירוק, קיטקט תה ירוק (!), ועוד ועוד. בתמונה, קסטה תה ירוק עם ג'לי שעועית חומה וג'לי נענע, רק כדי להדגים כמה סט הטעמים המתוק שונה לחלוטין מזה המערבי:

icecream-sandwitch

ואם כבר בתה ירוק עסקינן, הנה לאטה תה ירוק (שהיה מעניין ביותר), בבית קפה יפני:

green-tea-latte

בענייני לאטה, מסתבר שהתה היפני לא מתוק כלל (אם הוא חם או קר), והקפה היפני דווקא כן מתוק. לפחות זה שיוצא ממכונות השתייה, שנראות כך:

vending-machine

אני לא בטוח שזה עובר בתמונה, אבל כל הבקבוקים הם בעצם תלת-מימדיים, והכל כמובן זוהר ומשונה (בנסיון הראשון הוצאתי את המשקה שנראה לי הכי מוזר, והתגלה בעצם כמשקה חיטה קר שהיה מר לגמרי ומאוד לא טעים והנסיונות שאחריו לא היו מוצלחים בהרבה). אבל מה שיותר מעניין, הוא ששתי השורות הראשונות (שמסומנות בכחול) הן משקאות קרים, בעוד השורה התחתונה (שמסומנת באדום) משחררת פחיות חמות! אני לא בטוח למה, אבל אותי זה ממש הפתיע.
בנוסף, דגמים תלת מימדיים מופיעים גם במסעדות. מסתבר שהרבה מהמסעדות מציגות בויטרינה מודלים פלסטיקיים מדוייקים לחלוטין של חלק ניכר מהמנות המוגשות במסעדה, כדי שהלקוח ידע בדיוק מה הוא מקבל. זה מקסים לגמרי, זה מאוד עוזר לתיירים (כמוני) שלא מבינים יפנית, וזה נמצא לא רק במסעדות, אלא גם בתחנות הרכבת:

bento

במקרה הזה, דגמים של בנטו, קופסת האוכל היפנית, באחת מתחנות הרכבת הבלתי-נתפסות בגודלן. והרכבות היפניות באמת מדהימות כמו שהאגדות מספרות:

train

ובדרך, ביום יפה, גם הספקנו לצפות דרך חלון הרכבת בהר פוג'י היפהפה!

mt-fugi

אבל זה כבר נושא לבלוג אחר. מה שכן, ברגע שהיפנים נכנסים לרכבת, מיד נשמעים קולות של אכילה, כי המון אוכל מוכן נשלף ונאכל. במקרה הזה, עוף מטוגן כלשהו, אבל בעיקר אוניגירי, שהם סנדוויצ'י אורז מוכנים וכיפיים, עטופים באצת נורי וממולאים במגוון מילויים משונים ובדרך כלל טעימים מאוד (נניח, אצות בטריאקי, או מיני דגים מיובשים, או כל מיני ירקות ירוקים):

train-food

ואיך לא, יש גם סושי טייק-אווי (זה ספציפית היה לא טעים במיוחד, אבל כבר טעמתי גרועים ממנו בסושיות גרועות בארץ):

train-sushi

והרכבת הסופר-מהירה מביאה אותי לקיושו, האי הדרומי של יפן, לעיירה קטנה שנקראת אסו, שנמצאת למרגלותיו של הר געש פעיל. וטיפסתי אל ההר כדי לראות את הלוע המעשן שלו מקרוב, וגם את הנוף החללי שנמצא למעלה, אבל היה כל כך קר באסו (ומושלג!) שרוב היום כלל מנוחה בהוסטל החמים והנעים, והזדמנות ראשונה לבשל. אז זו הייתה בערך הפעם היחידה שבישלתי בטיול, בהוסטל כמעט ריק עם מטבח מצוחצח, וזה היה כיף, גם כי לבישולים הצטרפה היפנית שעבדה בהוסטל. היא הכינה כמה דברים מעניינים (ממרח ריחני של דגים מותססים!) וסיפרה על האוכל היפני מנקודת המבט שלה, וגם הייתה מופתעת מהדברים הממש פשוטים שהכנתי. למשל, רוטב של סויה ומיץ לימון וקצת שמן לסלט של ירקות ירוקים, היה בשבילה רעיון מוזר, אבל גם מאוד טעים.
אבל לפני כן, בשביל לבשל צריך ללכת לסופר ולקנות מצרכים, וביפן, גם סופרמרקט זאת הפתעה שקשה לי לתאר.

supermarket

אינסוף מוצרים שאני לא מכיר, אזור ענק של ירקות שבעיניי הם אקזוטיקה, מגוון יפהפה של פטריות ושל נבטים משונים ושל ירקות ירוקים, אזור שלם של טופו מסוגים שונים וממש בזול, בשר וחזיר שמוכנים פרוסים במגוון צורות ושקולים ומנויילנים, ואגף של דגים טריים ופירות ים שהיה יכול למלא מכולת שלמה בארץ.

supermarket-fish

וגם אגף עצום של אוכל מוכן (ובדרך כלל מאוד טעים). בכלל, הארוחות המוכנות של היפנים הן אופציה סבירה ביותר, וגם הסבן-אילוון מלא בהם, כולל באנים שהיו לי ממש טעימים.
ואלו באנים אחרים, מצ'יינה-טאון אשר בעיר קובה דווקא, והם בצורת חזירים ופנדות!

buns

וליד גן החיות בטוקיו, שמחזיק פנדה (!) ממש מפורסמת ביפן, יש מסעדה על טהרת המאכלים בצורת פנדה(!):

panda

אז טעימה (מקרית) של חלק מהדברים השונים והמשונים שיצא לי לטעום או לראות ביפן, והפוסט הזה הוא רק על קצה המזלג (הא הא). הפוסט הבא יהיה באמת האחרון על יפן, ועד אז – תמונה של כרוב, שביפן נמצא גם בתוך עציצים ברחוב, ליופי.

cabbage

שונים, ומשונים.

מודעות פרסומת

2 תגובות

מתויק תחת טיול, תרבות

2 תגובות ל-“יפן חלק ה': שונים ומשונים

  1. האמת? למרות שהמטבח היפני הוא לא ממש הסגנון שלי, אני חושב שהרעיון של מתיקות עדינה בקינוחים זה רעיון נהדר. לא יזיק כאן בארץ ללמוד ממנו מעט.

  2. הסקרנות שלי רק גדלה . אני רוצה כבר לנסוע ..
    תודה על השיתוף

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s