יפן, וייטנאם, בורמה.
שלושה חודשים של טיול אדיר, והמון אוכל מדהים. טסתי (בגדול) לבד, בלי שום תוכנית קונקרטית, מצוייד בהמון סקרנות, ועל החוויות מהטיול עצמו אפשר לקרוא כאן. כשהטיול הוא מעיין יקום מקביל שבו אני לא מבשל אלא רק אוכל בחוץ, ומקיף את עצמי לכמה חודשים באוכל אסייתי ש(כידוע לקוראי הבלוג) אהוב עליי עד מאוד, האוכל היווה חלק ניכר מהטיול. באמת שניסיתי לכתוב גם בבלוג (האוכל) הזה בזמן אמת, והתחלתי לכתוב מספר פוסטים ולזרוק אותם מיד, אבל כנראה שהייתי צריך לקבל איזושהי פרספקטיבה ולהבין מה אני רוצה לומר. ועכשיו, אחרי שעבר קצת זמן והטיול התעכל לי בראש ובבטן, הגיע הזמן לכתוב. זה הולך להיות שילוב של החוויה האישית שלי, של נסיון זהיר לתאר מטבח של מדינות שפחות מוכרות בדרך כלל, של התרבות שקושרת את הכל ביחד, ושל (כמובן) המון תמונות של אוכל. בפוסט הבא אתחיל מההתחלה, כלומר יפן, אבל בינתיים, כדי לפתוח את התאבון, כמה תמונות שישעשעו את החיך. תבלו!
…
יפן זה ממש ולא רק סושי, אבל מה לעשות שהוא נראה כל כך יפה?
…
מרק הפו הוייטנאמי, מפורסם, ולא בכדי.
…
אבל בכלל, האוכל בוייטנאם מדהים. וזה גם לא רק בלוג על אוכל, אל גם על חוויות. נניח, כמו לאכול על הרצפה באיזה כפר.
…
ובבורמה, האוכל קשור בעיקר לחוויות. נניח, קארי ואורז לארוחת בוקר, בחברת נזירים בודהיסטים, בזמן המתנה לאוטובוס אינסופי.
…
ואני יודע שכתבתי שיפן זה לא רק סושי, אני מבטיח לספר על זה בקרוב.
…
אוכל למחשבה 
סוף כל סוף פוסט מעניין בבלוג כלשהו …
האמת שמכל המקומות, אותי הכי מעניין לשמוע על האוכל בבורמה ווייטנאם דווקא. צריכות להיות עליו המון השפעות זרות שצריכות הביא לאוכל שהוא לכל הפחות מעניין.
אכן מעניין, אבל זה יקח קצת זמן, כי יש הרבה מה לספר על יפן. מאמין שגם זה יהיה מעניין עבורך 🙂
וחוץ מזה, בלוג נחמד מאוד יש לך…
תודה 🙂
אבל לא שמת לינק לשום דבר כשכתבת שאפשר לקרוא חוויות מהטיול "כאן".
וברוך שובך לארץ. אני מגיעה לביקור ביוני. נעשה קפה?
צודקת, תוקן.
ובשמחה רבה 🙂