גרוזיה – איזה יופי (חלק א')

גרוזיה, שמונה ימים של טיול.
ארץ יפה, מאוד יפה, מעניינת, הרבה יותר רגועה משציפיתי, הרבה יותר עולם-שלישי משציפיתי.
ומכיוון שקצרה היריעה מלתאר את כל שהספקתי לספוג ולהנות ממנו (אפילו בזמן יחסית קצר שכזה), הפעם אתן בעיקר לתמונות לדבר.

georgia - green car

הטיול התחיל בטיביליסי הבירה,

georgia - falling house
שאפילו שרוב חלקיה נראים ישנים עד מאוד ועומדים לנפול,

georgia - kosher meat
היא כמו מכילה הרבה סיפורים,

georgia - church
וגם כמה מונומנטים מרשימים עד מאוד.

אבל אנחנו פה בעיקר בשביל האוכל.
georgia - hachapuri
זהו אחד מהסוגים הרבים של החצ'פורי, בצק אפוי וממולא בגבינה, ובא במגוון וריאציות – דק או עבה, אוורירי או דחוס, עם או בלי גבינה או ביצים או נקניק מעל או בפנים. בכל מקרה, אוכל הרחוב הנפוץ ביותר, וטעים מאוד כשזה עתה יצא מהתנור.

georgia - hinkali
ואלו הם כנראה הכוכבים האמיתיים של המטבח הגרוזיני, הלוא הם החינקלי – כופתאות שמנמנות ומבושלות, שממולאות בדרך כלל בבשר כבש ובמעין מרק, ונמצאו בתפריט של כל מסעדה שאליה נכנסו, ותמיד באותו המחיר (0.6 לארי לכופתאה, שהם כשקל ושלושים. [ובאופן כללי, הכל פה זול מאוד]). הרעיון הוא להחזיק את החינקלי מהחלק המכווצץ', לתת נגיסה קטנה ולשאוב את כל נוזלי המרק הכלואים בפנים בשלוק אחד. אני מעולם לא הצלחתי. בכל מקרה, עוד לא יצא לי לראות גרוזינים שיושבים במסעדה ואין לפחות צלחת אחת של חינקלי על השולחן (ובדרך כלל גם בקבוק וודקה, אבל זה כבר סיפור אחר).

והגיעו ימים בהירים,
georgia - blue sky
אז עזבנו את הבירה ונסענו מזרחה,

georgia - sirnari
אל עיירה יפהפיה בשם סירנארי, השוכנת במחוז קאחטי, על רכס ירוק ועמוס בכרמים, שעמק פורה ורחב ידיים מפריד בינו ובין הרי הקווקז הגבוהים והמושלגים.

georgia - view from homestay window
הדרך התרמילאית המקובלת ללינה בגרוזיה היא בהחלט home stay, לינה בבית של משפחות מקומיות.
לצד יתרונות ברורים כמו נוף שכזה מחלון החדר,
זוהי דרך טובה להכיר חיים אחרים קצת יותר מקרוב,

georgia - pork
לדוגמה, כאלו שבהם שוק עצומה של חזיר מתייבשת לאטה ליד הכביסה המשפחתית,

georgia - dinner
או שהתרנגולת שנשחטה בפתח הבית בבוקר מוגשת לשולחן ארוחת הערב.

וזו כמובן, הזדמנות נהדרת לטעום מגוון רב של מאכלים מקומיים באווירה ביתית. למשל, בתמונה, חצילים ממולאים באגוזים, עוף צלוי, רוטב שזיפים ירוקים (עוד אובססיה לאומית), סלט תפוחי אדמה (השפעה רוסית כבדה), סלט חצילים, ולחם גרוזיני, שהוא נחמד באופן כללי, אבל בדבר אחד הוא מצטיין – ניגוב הרוטב מהצלחת, סופח היטב אך שומר על מרקמו האוורירי.

ולקינוח,
georgia - strwberries
תותים קטנטנים ונהדרים שזו בדיוק העונה שלהם.

והכל מלווה בחברה טובה (כי איכשהו, כמעט תמיד, ממש לא היינו האורחים היחידים),
georgia - dinner with backpackers 1
ובהרבה יין גרוזיני שנמזג בלי הפסקה.

ולסיום החלק הראשון (כי הפוסט התארך יתר על המידה),
georgia - dry view
עוד מהנופים המדהימים של גרוזיה,
שיופיעו בהרחבה בחלק הבא…

מודעות פרסומת

2 תגובות

מתויק תחת טיול, תרבות

2 תגובות ל-“גרוזיה – איזה יופי (חלק א')

  1. כיף לראות מקומות מוכרים 🙂 החזרת אותי לטיול ההוא
    אל תתקמצן בתמונות, כיף לראות!
    ונסה לקנות פירות (ובעיקר עגבניות) בצידי הדרך, הם נהדרים!

  2. פינגבק: גרוזיה – איזה יופי (חלק ב') | אוכל למחשבה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s