תמונה מתוך…
ולפני שאתם ממשיכים לקרוא, ממליץ בחום רב מאוד לראות את שתי הדקות המרהיבות של הטריילר הבא (עדיף במסך מלא).
…
נו, אתם כבר רוצים לראות את הסרט הזה?
אז עוד כמה מילים.
זה סרט מרהיב ביופיו כמו שרק יפן יכולה להיראות, לא מהיר אך זורם לכל אורכו, ובעיקר מעורר חשק עז לסושי, ולאוכל בכלל.
אבל יותר מכך, כמו כל סרט טוב, זה סיפור על אנשים, וזה סיפור על הקרבה, ועל יחסים.
ובעיקר, על תופעת טבע שקוראים לה ג'ירו: איש זקן שמעבר להיותו אמן סושי עולמי, הוא בנאדם שגם בגיל שמונים וחמש עובד מהבוקר עד הלילה כי הוא ממש ממש אוהב את מה שהוא עושה.
ולא כי הוא נולד עם סושי ביד, אלא כי הוא גרם לעצמו להבין, שהוא חייב, אבל חייב, להיות מאוהב לחלוטין בעבודה שלו, וכך עשה.
ובעיניי, זה מרתק ומדהים.
(אז בקצרה, יש לי עוד הרבה מה להגיד על הסרט הזה, אבל הוא מספר את זה הרבה יותר טוב. אז חפשו אותו ברחבי האינטרנט, ותהנו)
…
סרט מרהיב ביופיו. צפיתי בו כבר לפני יותר משנתיים בפסטיבל הקולנוע בירושלים. האולם היה מפוצץ לחלוטין באנשים מהופנטים, והקול היחיד שנשמע פרט לפסקול הסרט היה קול בליעת הריר שמצטבר בחלל הפה. איך שנדלקו האורות כולם רצו ל"סאקורה"…
תיקון: לפני יותר משנה כמובן. בפסטיבל של 2011…
לראות את הסרט היפהפה הזה ואת כל הסושי על מסך גדול – נשמע כמו חוויה.
צפיתי, היה נפלא! הסרט נהדר, תודה על ההמלצה!
בשמחה.
נהנית – הפץ לחבריך!
פינגבק: נימוסי סושי, ומרק מיסו | אוכל למחשבה