ברנואז ורטבים

כמו שכנראה כבר הבנתם, הארוחה במול-ים באמת הלהיבה אותי. ובאותו ערב, נוצר בי אותו צורך עז, להסמיך איזה רוטב, ולקצוץ ברנואז, אותן קוביות קטנות ומדויקות, שני דברים שאיכשהו מתקשרים בראשי לקפדנות ושליטה במטבח.

וניסיתי לנתח, מה מאפיין את מה שאכלתי באותה ארוחת צהריים. אני חושב שזה הנסיון למתוח את המנה למקום הכי יצירתי שבו היא יכולה להיות, מבלי לצאת מעולם המושגים שלה עצמה. אני יודע שזה נשמע מפוצץ (את דעתי על המילה פלצני כבר הבעתי בעבר), אז אשאיר את זה להדהד ככה. וחוץ מזה, אני חושב גם על דיוק מופלא בטעם ובטכניקה, ועל עיצוב שהוא שילוב מרשים של דיוק עם יד חופשית.
וברוח זו, בלי לשים את עצמי בשום מקום שאני לא אמור להיות, אלא רק ממקום של השראה, ניסיתי לבשל.


ניוקי מטוגנים בשמן זית ופטרוזיליה, על מניפת תפוחי אדמה צלויים בתנור, ובצל מקורמל.
ליד, סלט עדשים ירוקות, עם ברנואז של גזר וקישוא שהוקפצו קלות, על יוגורט.
ומעל הכל, רוטב שמנת ורוקפור עם בצל ירוק.

מכיוון שכבר היה לילה, ולא יכולתי להניח את ידי על איזה דג טרי, השתמשתי בניוקי. אבל אני צריך לנסות את אותו הדבר בדיוק עם איזה פילה דג צלוי. אני בטוח שזה יהיה אושר גדול אפילו יותר.

ומה שבטוח, הוא שהקלישאה המוכרת לילדים רבים, "באוכל לא משחקים", מעולם לא נשמעה שקרית יותר כמו באותו לילה. כי לשחק באוכל זאת פשוט הנאה גדולה.

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת עיצוב, רעיונות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s