"שילה"

התחנה השנייה שלי בסיבוב הטעימות היא "שילה", מסעדה שלא הפסקתי לשמוע מאנשים על איכויתיה. המקום נפתח ברחוב בן יהודה בת"א לפני מספר שנים, עם מינימום יחסי ציבור, ומקסימום אהבה לאוכל. השף שרון כהן מביא חומרי גלם טריים טריים, בעיקר דגים ופירות ים, ונותן להם טיפול ים-תיכוני ומינימלי, או כמו שאומרים, עושה כבוד לחומרי הגלם.
ובאמת שלא הפסקתי לשמוע על המקום הזה. אם מטבחים שעבדו איתי וחזרו לשם שוב ושוב, אם בשיחות מקריות עם אנשים מהתחום, ואם מחברים קרובים, וכולם מהללים.

אז לקחתי את ג' ידידיתי, והלכנו לעסקית צהריים.
(זה המקום לציין שהמקום נפתח רק יחסית לאחרונה גם בצהריים, ובערב הוא מתפקד כסוג של בר אוכל טרנדי למדי, ומלא תמיד.)

מכיוון שלא הבאתי איתי את המצלמה שלי, והמצלמה הסלולרית של ג' הוציאה תמונות מטושטשות משהו, לקחתי לי חופש אומנותי ופילטרתי את התמונות בפוטושופ. להפתעתי, אני ממש אוהב את התוצאה, ולכן, אתן קודם לתמונות לדבר.

סלט אנשובי, עגבניות, מוצרלה, בצל סגול, בזיליקום, שמן זית ולימון.
(פשוט, אגרסיבי, וטעים.)

סלט סלק צלוי, אנדיב, תרד, גבינת שברה, ואגוזי מלך.
(רעיון טוב, אבל לטעמי, היה בסלט הזה הרבה יותר מדי סלק.)

ריזוטו פירות ים עם ארטישוק ולימון.
(מעולה, למרות שהאורז לא באמת היה אורז ריזוטו. אני מאוד אהבתי את העדינות של הריזוטו, שהורגשו בו בעיקר טעמי הארטישוק והלימון. ג' טענה שהיא הייתה שמחה ליותר טעם של ים. ופירות הים היו נפלאים.)

מנת הדגל (אולי) של המסעדה, מעורב תל אביבי. מגוון דגים על הפלנצ'ה עם בצל, תבלינים מזרחיים, על מצע צזיקי.
(טעים, טעים, טעים. החיסרון של המנה, הוא שטעמי הדגים בהחלט נבלעים בתיבול, וחבל. אבל המרקם בהחלט מושלם.)

אז איך היה?
זה מאוד עניין של טעם – כי "שילה" היא לא מסוג המסעדות שאני נוהג לבקר בהן. במסעדות, אני מחפש בדרך כלל אוכל יותר מורכב, שונה, מעניין. אוכל פשוט מחומרי גלם טובים, אני יכול להכין בזריזות בבית. וזאת, כמובן, הגישה האישית שלי.
בהתחשב בהצהרה הזו, היה בהחלט טעים. חומרי הגלם היו מצויינים, ומה שמאוד אהבתי הוא את העדינות של האוכל. אפילו מנה כמו המעורב התל אביבי, שעל הנייר היא אגרסיבית מאוד, הייתה עדינה להפליא. ואם משקללים את היציבות באיכות האוכל, שלפי מה שאני שומע מסביבי בהחלט קיימת בשילה, אני יכול להבין למה אנשים חוזרים לשם – כדי לאכול אוכל איכותי וטוב, גם אם לא מפתיע מדי. ואם זה מה שאתם אוהבים, שילה בהחלט שווה את הכסף. ואם אתם כמוני, וזה פחות הסגנון שלכם, אז איך אומרים, בתל-אביב יש מספיק מקום לכולם.

מודעות פרסומת

תגובה אחת

מתויק תחת מסעדות

תגובה אחת ל-“"שילה"

  1. יאללה, מתי נעשה איזה עסקית כותבים ביחד?

    מאוד מסכים עם הנקודות שלך – גם פה וגם לגבי יבנה מונטפיורי.

    בתור חובב טעמים מורכבים ומאתגרים אתה פשוט חייב חייב לבדוק את הערב ההודי (מדי יום ראשון) בהרברט סמואל. אמנם לא עסקית, (אפילו די יקר) אבל אחת הארוחות הכי מופרעות שחוויתי לאחרונה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s