סוף הדרך / האופרה הצפה

דרום אמריקה, חמישה חודשים וקצת.
ראיתי הרבה, אכלתי הרבה, צילמתי הרבה, שתיתי הרבה.
כמובן, היה ממש כיף.
אבל כמו שאומרים – טוב לנסוע וטוב לחזור.

ובקשר לבלוג…
"אוכל למחשבה" שינה את פניו בחודשים האחרונים, והפך לשילוב (די הגיוני, כשחושבים על זה) של בלוג אוכל ובלוג טיולים. בתחילת הטיול, לא הייתי בטוח איך יעבור השינוי. הרי מבחינתי זאת הייתה כתיבה שונה למדי, שמתרכזת בלראות ולחוות, במקום בליצור ולחשוב. ומבחינתכם, הקוראים היקרים, גם כן, כמובן, כי בעצם מדובר בבלוג קצת אחר. אז זה המקום להודות על הסבלנות (הבלוג יחזור למתכונתו הקודמת בקרוב), לספר שאני דווקא מרוצה ממה שיצא לי בסוף, ולקוות שגם אתם נהניתם.
וכדי לחתום את הפרק הזה, שני עניינים…

הראשון – כל הפוסטים מהטיול.
או, "חוויות אוכל בדרום-אמריקה", אם תרצו.

לחיות נכון (הקדמה)
ארגנטינה: ריבת חלב ומוצ'ילרים (ארגנטינה)
מיץ פטל, וראש של אינדיאני (ארגנטינה)
כל המקומות האלה (מהורהר)
סודות הסטייק המושלם (ארגנטינה)
רחוק (בוליביה)
תמונות ומחשבות (כל מיני)
פרו, או: ארוחת שישי (פרו)
הדברים המרירים שבחיים, או: קינוח ב-60 שניות (פרו אקוודור קולומביה)
בי-סיידס (כל מיני)

ואחר כך, בלי קשר לאוכל, התמונות שצילמתי ואני אוהב במיוחד (לחצו על התמונה כדי להגדיל).
סתם ככה, בשביל הכיף.

אז שוב, תודה על הסבלנות,
ומקווה שנהניתם,
אני.

מודעות פרסומת

סגור לתגובות על סוף הדרך / האופרה הצפה

מתויק תחת אישי, טיול

סגור לתגובות.